בין אם עסקתם בחייכם בפעילות ספורטיבית, נפצעתם ונדרשתם לעשות פיזיותרפיה, או אולי עשיתם דיאטה – סביר להניח שנחשפתם לעובדה שכחלק מתהליך השיקום ויצירת תאים חדשים, נדרשת הזרמת דם מוגברת.
הזרמת הדם מסייעת לתאים להתחדש ולשרירים להתחזק.
בטיפולי פנים, הזרמת דם מוגברת היא חלק חיוני מהטיפול. היא מסייעת לחידוש תאי העור, מעניקה לעור מראה בריא ותורמת לחיזוק הרקמות. במקביל, היא מפעילה גם את מערכת הלימפה, המכילה תאי דם לבנים המסייעים בפינוי מזהמים ובתהליכי התחדשות טבעיים.
עד כאן נשמע הגיוני לחלוטין.
אבל מה לכל זה ולבוטוקס?
סבלנות. 😜
בואו נתחיל מהבסיס
הבוטוקס הוא שמו המסחרי של החלבון Botulinum Toxin.
במינונים קטנים הוא מפריע להעברת האות בין העצב לשריר.
במילים פשוטות:
- העצב שולח פקודה.
- השריר לא מקבל אותה.
- והתנועה נחלשת או נעצרת.
כאשר השריר אינו מתכווץ בעוצמה הרגילה, הקמט שנוצר מעליו מתרכך.
זו הסיבה שבוטוקס הפך לאחד הטיפולים הנפוצים בעולם האסתטיקה.
“פחות תנועה = פחות קמטים” — זוהי ההנחה שעליה מבוסס הטיפול.
למה ממליצים להתחיל מוקדם?
פלסטיקאים ורופאים אסתטיים רבים ממליצים להתחיל בהזרקות בוטוליניום עוד לפני שהקמטים הופכים עמוקים וחרושים.
ההיגיון ברור: אם נמנע מהקמט להיחרט במשך שנים, נוכל לצמצם את עומקו בעתיד.
בסך הכול מדובר בתיאוריה הגיונית. כולנו מפעילים את שרירי הפנים. ועל כולנו פועל כוח הכבידה.
אבל בדרך כלל נדרשות שנים רבות של פעילות שרירית כדי לראות את סימניה על העור. לכן לכאורה, אם נעשה Pause לפעילות השריר – נוכל להאט את הופעת הקמטים.
כאן התחילו השאלות שלי
כמי שמגיעה מעולם המחול וכמי שלמדה אנטומיה, פיזיולוגיה ומערכות גוף ברפואת חירום, התקשיתי להתעלם מסתירה מסוימת.
מצד אחד
פחות תנועה = פחות קמטים.
מצד שני
יותר פעילות = יותר זרימת דם = יותר התחדשות.
איך ייתכן ששני הדברים נכונים בו־זמנית?
שריר שאינו עובד – מה קורה לו?
המדע מכיר היטב תופעה הנקראת אטרופיה. כלומר: דלדול שריר.
שריר שאינו מופעל באופן קבוע נחלש בהדרגה, מאבד מנפחו והופך דק יותר.
הגורמים הקלאסיים לאטרופיה
- חוסר פעילות
- אספקת דם ירודה
- פגיעה בעצבוב
- חוסר איזון הורמונלי
- תהליכי התנוונות
וכשבוחנים את הרשימה הזאת, אי אפשר שלא לשאול: האם חלק מההשפעות הללו אינן מתקיימות גם באזור שעובר טיפולי בוטוליניום לאורך שנים?
הבעיה היא שאין לנו באמת תשובה מלאה
השימוש בבוטוליניום למטרות אסתטיות החל רק בשנות התשעים. אישורו הרחב הגיע בתחילת שנות האלפיים.
כלומר, יש לנו בערך שני עשורים של ניסיון מצטבר. זה הרבה. אבל זה עדיין לא מספיק כדי להבין לחלוטין מה קורה אחרי 30 או 40 שנות שימוש רצוף.
פשוט אין מספיק נתונים.
אז מה עושים?
כאן נכנס בעיניי ההיגיון הבריא. מומחי עור רבים מסכימים שכאשר מופיעים קמטים ראשונים, טיפול בבוטוליניום יכול להיות כלי יעיל.
אבל האם נכון להפוך אותו למצב קבוע ורציף ללא הפסקות? זו כבר שאלה מורכבת יותר.
הגישה שאני מאמינה בה
- ללמוד להכיר את השרירים.
- לעייף אותם במידה.
- לצמצם את דפוסי התנועה שיוצרים את הקמט.
- ואז מדי פעם לאפשר לרקמה לחזור לפעילות.
בזמן תקופות ההפסקה ניתן להשקיע ב־
- עיסוי
- מכשור המעודד זרימת דם
- גלי רדיו
- אולטרה־סאונד
- טיפולים המעודדים יצירת קולגן והתחדשות רקמה
כלומר: לא לחשוב רק על עצירת התנועה. אלא גם על הזנת הרקמה.
ולא רק שרירי ההבעה
עם השנים נחלשים גם:
- שרירי הצוואר הקדמיים
- שרירי העורף
- שרירי בסיס הפה והלוע
כאשר שרירים אלה נחלשים, הם מתקשים להתמודד עם כוח הכבידה. וזו אחת הסיבות לשינויים במסגרת הפנים ובמנח הראש לאורך השנים.
לכן חשוב להמשיך להפעיל ולאמן אותם. גם מול המחשב. ואפילו בפקקים של איילון. 😜
ואולי זה הדבר החשוב ביותר
כולנו רוצים להיראות צעירים. זה טבעי.
אבל חשוב לזכור
Less is More
טפלו בעצמכם. השקיעו בעור. השתמשו בטכנולוגיה כשהיא מתאימה. אבל אל תילחמו בעצמכם.
יופי אינו היעדר גיל. ויופי אינו היעדר קמטים.
בשנים האחרונות תהליך ההזדקנות עבר מעין מדיקליזציה, והחל להיתפס כבעיה רפואית שצריך לתקן. אבל בסופו של דבר מדובר בתהליך אנושי וטבעי.
באופן אישי, אני בעד כל מה שגורם לאדם להרגיש טוב עם עצמו. אבל לפעמים אנחנו פוגשים אנשים שכבר אינם מנסים להיראות טוב יותר – אלא מנסים לברוח מעצמם. ובעיניי, זה בדיוק הרגע שבו איבדנו את האיזון.
המטרה אינה להיראות בני 30 לנצח. המטרה היא להיראות טוב, להרגיש טוב ולהישאר נאמנים לעצמנו בכל גיל.
