אם יש תרופה שמעוררת הכי הרבה חששות בעולם רפואת העור, זו כנראה רואקוטן (Isotretinoin).
יש מי שרואים בה “תרופת פלא”, ויש מי שנרתעים ממנה עוד לפני שקראו עליה. האמת, כמו תמיד ברפואה, נמצאת איפשהו באמצע.
רואקוטן היא נגזרת של ויטמין A, ונחשבת לטיפול היעיל ביותר באקנה בינוני עד קשה, במיוחד כאשר קיימים פצעים דלקתיים עמוקים, אקנה ציסטי, נטייה להצטלקות או כאשר טיפולים אחרים לא הצליחו להביא לשיפור.
התרופה פועלת בכמה מנגנונים במקביל: היא מקטינה משמעותית את פעילות בלוטות החלב, מפחיתה את התרבות החיידקים המעורבים באקנה, מפחיתה דלקת ומונעת היווצרות של נגעים חדשים. זו בדיוק הסיבה שהיא מצליחה במקום שבו לא מעט טיפולים אחרים נכשלים.
עד כמה היא באמת יעילה?
רואקוטן היא אחת התרופות היעילות ביותר ברפואת העור.
כ-80 עד 90% מהמטופלים מגיעים להפוגה משמעותית וממושכת לאחר מחזור טיפול מלא, ורבים מהם אינם נזקקים לטיפול נוסף. אצל חלק מהמטופלים תיתכן חזרה מסוימת של האקנה, ולעיתים יידרש מחזור טיפול נוסף, אך ברוב המקרים מדובר בשיפור משמעותי באיכות החיים.
אז למה לא לקחת אותה מיד?
כי למרות אחוזי ההצלחה הגבוהים, רואקוטן אינה צריכה להיות הבחירה הראשונה בכל מקרה של אקנה.
ברוב המקרים נכון להתחיל בטיפולים שמרניים יותר: התאמת חומרים טופיקליים, שגרת טיפוח נכונה, בחינת גורמים תזונתיים כאשר הם רלוונטיים, וטיפולים מקצועיים במכון.
לא מעט מטופלים מצליחים להגיע לשיפור משמעותי גם ללא טיפול סיסטמי.
אבל אם ניסיתם טיפול מקומי, הקפדתם על שגרת טיפוח, עברתם טיפולים מקצועיים באופן עקבי, בחנתם את נושא התזונה במידת הצורך ועדיין אין שיפור, או כאשר קיימת סכנה להצטלקות קבועה, אין שום סיבה להמשיך לסבול. במקרים כאלה רואקוטן יכולה להיות ההחלטה הנכונה ביותר.
תופעות הלוואי: למה כולם כל כך חוששים?
חשוב להבין דבר אחד:
רואקוטן אינה מטפלת רק בעור הפנים.
היא משפיעה על הגוף כולו.
כשהתרופה מפחיתה את פעילות בלוטות החלב, היא עושה זאת בכל הגוף, ולכן גם תופעות הלוואי אינן מוגבלות לפנים בלבד.
לכן ניתן לחוות:
- יובש משמעותי בשפתיים.
- יובש בפנים.
- יובש בעיניים.
- יובש באף ולעיתים דימומים.
- יובש בעור הגוף.
- רגישות מוגברת לשמש.
- לעיתים כאבי שרירים או מפרקים.
זו אינה סיבה לפחד מהתרופה, אבל בהחלט סיבה להתכונן אליה נכון.
ומה לגבי דיכאון?
זו אולי תופעת הלוואי שמדאיגה אנשים יותר מכל.
לאורך השנים פורסמו מחקרים שהעלו אפשרות לקשר בין רואקוטן לבין דיכאון או שינויים במצב הרוח. מנגד, מחקרים גדולים וסקירות שיטתיות לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי ברור, וחלקם אף מצאו שלאחר השיפור באקנה חל שיפור גם במצב הנפשי של המטופלים.
לכן, נכון לומר שהקשר עדיין נמצא במחקר, אך אין כיום הוכחה חד-משמעית לכך שהתרופה גורמת לדיכאון אצל רוב המטופלים.
ועדיין, בגלל שקיימים דיווחים כאלה, חשוב להיות ערניים.
אם במהלך הטיפול מופיעים עצב מתמשך, חרדה, ירידה במצב הרוח או כל שינוי התנהגותי חריג, אין להתעלם מכך ויש לעדכן מיד את הרופא המטפל.
אם בכל זאת החלטתם להתחיל טיפול…
אם אתם והרופא המטפל הגעתם למסקנה שרואקוטן היא הבחירה הנכונה עבורכם, וכאשר אין דחיפות רפואית להתחיל מיד, פעמים רבות עדיף, אם מתאפשר, להתחיל את הטיפול לאחר הקיץ סביב ספטמבר או אוקטובר.
לא משום שאי אפשר לקחת רואקוטן בקיץ.
אפשר בהחלט.
אלא משום שבחודשי הסתיו והחורף מדד הקרינה בדרך כלל נמוך יותר, רובנו מבלים פחות שעות בים ובבריכה, ופשוט קל יותר להתמודד עם הרגישות לשמש שמאפיינת את תקופת הטיפול.
איך עוברים את התקופה בצורה הרבה יותר נעימה?
- שתו הרבה מים לאורך היום.
- השתמשו בקרם לחות איכותי באופן קבוע.
- הקפידו על שפתון לחות זמין בכל רגע.
- השתמשו בטיפות עיניים במידת הצורך ובהמלצת איש מקצוע.
- מרחו מקדם הגנה רחב טווח מדי יום.
- חדשו את מקדם ההגנה כל כשעתיים כאשר אתם נמצאים מחוץ לבית.
- אל תשכחו שגם בזמן נהיגה קרינת UVA חודרת דרך חלונות הרכב, ולכן גם אז חשוב להגן על העור.
סבלנות היא חלק בלתי נפרד מהטיפול
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שככל שהמינון גבוה יותר, כך התוצאה תהיה טובה יותר.
לא בהכרח.
במקרים רבים הגוף מגיב מצוין גם למינונים נמוכים יותר, עם פחות תופעות לוואי ונסבלות טובה יותר. אם ניתן להשיג את אותה תוצאה עם פחות תרופה, אין סיבה להעמיס על הגוף מעבר לנדרש. כמובן שהמינון נקבע אך ורק על ידי רופא העור ובהתאם למצב הרפואי.
חשוב גם לדעת שבתחילת הטיפול תיתכן החמרה זמנית באקנה. זהו שלב מוכר שאינו מעיד שהטיפול נכשל, ולכן חשוב בעיקר להצטייד בסבלנות ולא למהר להסיק מסקנות.
בדיקות ומעקב; לא מוותרים!
לפני תחילת הטיפול יש לבצע בדיקות דם, ובהמשך להמשיך במעקב בהתאם להנחיות רופא העור. אצל נשים בגיל הפוריות יש להקפיד גם על מניעת היריון, משום שהתרופה עלולה לגרום למומים מולדים קשים בעובר.
לאורך כל הטיפול, בכל שינוי בהרגשה או בכל תופעת לוואי חדשה, משתפים את הרופא המטפל. לא מתעלמים, לא מפסיקים את הטיפול על דעת עצמנו ולא משנים מינונים ללא הנחיה רפואית.
השורה התחתונה
רואקוטן היא לא תרופת קסם, אבל גם לא התרופה המפחידה שלפעמים מציגים אותה.
כשבוחרים את המטופל המתאים, מתחילים בזמן הנכון, מתקדמים בסבלנות, מקפידים על בדיקות, על הגנה מהשמש ועל מעקב רפואי מסודר, ברוב המקרים הטיפול עובר בצורה טובה מאוד.
אין שום סיבה לסבול שנים מאקנה שפוגעת בביטחון העצמי ומשאירה צלקות לכל החיים. מצד שני, גם אין סיבה למהר לטיפול סיסטמי לפני שמיצינו את האפשרויות הפשוטות יותר.
ברפואה, כמו בחיים, לא תמיד הפתרון החזק ביותר הוא הפתרון הראשון. אבל כשמגיע הרגע שבו באמת צריך אותו, רואקוטן יכולה להיות אחת ההחלטות הטובות והמשנות חיים שאפשר לקבל.
הערת המחברת;
חשוב לי לסיים בכמה מילים אישיות.
אני אינני רופאה, והכתבה הזו אינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי או להמלצת רופא עור.
עם זאת, אני מגיעה מרקע ברפואת חירום, ובמהלך שנות עבודתי כקוסמטיקאית פרא-רפואית ליוויתי עשרות רבות של מטופלים המתמודדים עם אקנה ועם מצבי עור שונים. לאורך השנים הקדשתי שעות רבות ללימודי דרמטולוגיה, לקריאת מחקרים, להשתלמויות מקצועיות ולשיח מתמשך עם רופאי עור ואנשי מקצוע, מתוך סקרנות אמיתית ומתוך רצון להבין לעומק את המדע שמאחורי העור.
המטרה שלי מעולם לא הייתה להחליף את הרופא המטפל, אלא להנגיש מידע רפואי בצורה ברורה, מאוזנת ואחראית, כדי שכל אדם יוכל להבין טוב יותר את האפשרויות שעומדות בפניו, לשאול את השאלות הנכונות ולהגיע לקבלת ההחלטות כשהוא מצויד בידע ולא בפחד.
אני מאמינה שמטופל שמבין את התהליך, משתף פעולה עם הרופא שלו ומקבל החלטות מתוך ידע הוא גם מטופל רגוע יותר וגם כזה שיצליח להתמיד בטיפול.
אם הכתבה הזו הצליחה לעשות מעט סדר בתוך כל המידע, המיתוסים והחששות שמקיפים את רואקוטן מבחינתי היא כבר השיגה את מטרתה.
